וסטבוליטיס- היבשת האבודה / מאת אור רצ'בסקי

אל הקליניקה שלי נכנסה אשה בשנות ה-30 לחייה. היא היתה נבוכה להתחיל לדבר ולחשה שיש לה וסטיבוליטיס.
וכך היא מספרת:
"מה לא ניסיתי. על ניתוח אין מה לדבר, אבל לקחתי משחות, כדורים, ניסיתי דיקור, צמחי מרפא, טיפול פסיכולוגי יחיד וזוגי, מפגשים עם סקסולוגית. הכל הוביל לאכזבה אחת גדולה".

אומנם היא מעידה שכבר לא כואב כמו פעם, כשהיתה צעירה יותר והכאב היה בלתי נסבל, אבל עדיין, כאשר היא מנסה לקיים יחסי מין עם בן זוגה, הצריבה שמלווה את החדירה והכאב שמגיע בעקבותיו לא מאפשרים לה להנות מיחסי המין והיא משתדלת להמנע מכל מגע אינטימי ככל האפשר.
היא סיפרה בצער כמה חסר לבן זוגה קשר מספק ואף הוסיפה: "על עצמי אני כבר לא מדברת…פשוט ויתרתי".
כאשר בדקנו את ההסטוריה של המחלה, היא נזכרה בתקופות שבהן חיה בשני עולמות.
"מצד אחד ׳מוכרת׳ לו את היותי אשה יפה וסקסית שמעניקה עונג במיטה ומצד שני חורקת שיניים בדממה, מתפללת שהסיוט יגמר כבר".

על וסטיבוליטיס והשלכותיה
כל מי שסובלת מוסטיבוליטיס יודעת שמדובר בצריבה משתקת, כאשר האשה הופכת להיות מעין אסירה שלה.
מטופלת אחרת תארה את הצריבה כ״עכביש ארסי המגיח ממקום מחבואו ועוקץ אותי ללא רחמים״.

"אשה מקולקלת"
להפרעה הזו שמקורה מגיע מדלקת (שעם הזמן הפכה לכרונית) במוקדי העצבים הממוקמים באזור הנרתיק, יש השלכה פסיכולוגית עמוקה בחייה של האשה החשה את עצמה כאשה לא שלמה מבחינה מינית. ״אני מרגישה כמו אשה מקולקלת״, אמרה לי מטופלת.
החשש להגיע לאינטימיות, להביא לידי ביטוי את הנשיות ולחוות הנאה ממגע נפגמים ואף גורמים לנשים לוותר ולהמנע מהתנסויות וממערכות יחסים.

וסטיבוליטיס בזוגיות
התחושה הקשה שאשה אינה יכולה לספק את בן הזוג ובמקביל אינה יכולה לחוות תחושת עונג משליכה על היחסים בזוגיות. כאשר כל מה שנוגע למיניות של הזוג, הופך להיות סבוך ומיוסר ומהווה מוקד לרגשי אשם בלתי נגמרים, נוצרת תחושה של ריחוק, ואפילו ניתוק בין בני הזוג, כמו יבלת כואבת שנזהרים מאד לא לדרוך עליה.
החשש לגעת בבעיה יוצר דפוס הגנה של המנעות מאינטימיות, אשר מחריף את המצב והפער בין בני הזוג הולך וגובר.
כמו כן, האשה מאבדת אמון בנשיותה, ביכולת שלה לחוש משוחררת, חושנית ומושכת, וכתוצאה מכך רגשותיה כלפי בן זוגה עלולים להתערער.

התייחסות הוליסטית לבעיה
טיפול יעיל מבוסס על מאמץ מערכתי הכולל טיפול רפואי פיזיולוגי ותמיכה רגשית.
פרט לשיטות הקונבנציונליות, קיימות שיטות טיפול אלטרנטיביות שמטרתן לתת מענה לבעיה ברמה הרגשית והנפשית, שכן נמצא קשר ישיר בין בעיות ואגינליות למצבים רגשיים שונים אצל נשים.

טיפול באמנות כטיפול רגשי משלים
כמטפלת באמנות אני יודעת שהיתרון הוודאי של טיפול באמנות במקרה זה, על פני טיפול פסיכולוגי או סקסולוגי, הוא בחוויה החושית שיוצרת המטופלת עצמה, תוך כדי עיבוד הטראומה.
כאשר הכאב הפיזי והרגשי מועתק אל היצירה של המטופלת, מתרחש עיבוד של החוויה בחלקים שונים של המוח הממונים על הזכרון הרגשי ועל תחושות שליליות וחיוביות. במקביל, מוקדי העצבים שנמצאים לאורך כל הגוף כולל בנרתיק, משתתפים גם הם בתהליך העיבוד הרגשי.
העיניים והידיים הן סוכני השינוי שמביאים מידע חדש למוח, והוא מצידו, מעביר את המידע למערכת העצבים, הכוללת כמובן את מוקדי העצבים בנרתיק ובאזורים החיצוניים הקרובים לו. תאי העצבים שמכילים דלקת עוברים סוג של התמרה, בזכות המידע החדש ,שמאפשרת שיפור ניכר במצבם.

למצוא את היבשת האבודה
הטיפול האלכימי שאותו פיתחתי הוא טיפול באמנות המותאם ספציפית לנשים הסובלות מוסטיבוליטיס ומשמש כטיפול רגשי משלים לטיפול המערכתי בבעיה.
פרט לטיפול באמנות הרגיל, הטיפול האלכימי משלב שיחה, עבודה עם דמיון מודרך וקלפי טארוט, ואף עושה שימוש בידע עתיק מתורת האלכימיה הבא לידי ביטוי בעבודת היצירה. השילוב העשיר מאפשר למטופלת להתוודע מקרוב לעולמה הפנימי, לראות את הבעיה באור אחר ובכך להתחיל תהליך של שינוי והתמרה.

חשוב לציין שלצד ההצלחות המחודשות חווים גם כשלונות אבל לומדים לקבל אותם ולהתייחס אליהם אחרת, וכמובן, כאשר נחוות הצלחה והאשה מממשת את המיניות שלה, מתחיל תהליך של שיקום הנשיות שלה ושיקום האינטימיות הזוגית.

הכותבת היא מטפלת באמנות , מפתחת שיטת ׳הטיפול האלכימי׳. לאתר של אור