כשיום המאבק באלימות נגד נשים מתנגש ביום ללא קניות – התנגשות , האמנם? / לימור בריף

היום חל יום המציין את המאבק נגד אלימות המופנית כלפי נשים. השנה, באותו היום , נופל 'יום ללא קניות'- יום נשכח, אמריקאי, שבכלל לא קשור ללוח השנה שלנו. לא שציון המאבק נגד אלימות נשים קשור ללוח השנה שלנו- הוא מתוארך לזכר רצח ידוע אחד ברפובליקה הדומיניקנית, של שלוש אחיות פעילות פוליטיות שנרצחו בשל פעילותן. אם היינו צריכים אנחנו לקבוע את היום הזה, יכול לבחור 9 תאריכים שונים, רק מהשנה החולפת. וזה בשביל ללכת על רצח- אם מחפשים אלימות, רק אלימות, אפשר בכל יום בשנה לזכור שיש עוד על מה להיאבק.

רגע, אני נסחפת עם אלימות נגד נשים. יום ללא קניות נקבע טרום תקופת החגים הנוצריים, העת שבה אמריקאיים יוצאים מבתיהם וקונים בכמויות. בכל סרט קיטש, בכל סדרה לא ראויה, נמצא את הסצינה של המישהו ששכח לקנות את המשהו ורץ לdepartment store ברגע האחרון לפני סגירה וכבר אין מוצרים על המדף… יש הטוענים שתרבות הצריכה ומיגורה היא הבסיס לשינוי שמתבקש בכדוה"א ברמה האקולוגית, כלכלית, וכפי שאפשר לשער- גם חברתית.

ליד המאבק באלימות נגד נשים, המאבק בתרבות הצריכה מתגמד. כאשר אני רואה את השניים, האחד ליד השני, עולה נגד עיני תמונה עגומה למדי. האישה, היא חפץ.

האישה היא חפץ – מורידים אותו מפרסומות כאשר הוא לא מתאים לסקטור שאליו הפרסומת מיועדת.

האישה היא חפץ- מלטפים אותה ברחוב, גם ללא סיבה, כמו עמוד של רמזור עם כפתור כשרוצים לעבור.

האישה היא חפץ- מוציאים אותה מהאולם אם היא עושה יותר מדי רעש, או, רחמנא לצילן, שרה (כך אני סוגרת צעצועים מרעישים של הבת שלי כשהם יוצאים מכל החורים).

האישה היא חפץ- כך כתוב בכתובה, שטר הקניין, בנישואים הנכפים כאן על כולנו.

תרבות הצריכה או לא תרבות הצריכה?

לחברה שלנו, עדיין, יש נטייה לצרוך נשים ולעשות בן כרצונה. אני אומרת חברה ולא רוצה לפרוט את זה או לתרגם את זה. לא לעשות הכללות, לא להפנות אצבעות מאשימות. אבל רצוי לראות את הקשר בין השניים הללו, כי הוא לא רק מטאפורי. הוא מדגים לנו סדרי עדיפויות, סולם ערכים, שחיי אדם, חיי אישה, נמצאים בו במקום נמוך ביותר. זכויות אדם, זכויות אישה, נרמסות בשם אינטרסים כלכליים- צרכניים לא אחת. מאחורי כל חוק שומר נשים שלא יושם עומד אינטרס כלכלי, כמו למשל חברות השמירה שלא דואגות שעובדיהן לא יקחו את הנשק הביתה. 

אפשר ביום שישי הקרוב לא לקנות, ואפשר להמעיט בקניות גם בשאר השנה. אפשר בשבוע הקרוב לצאת לצעוד/ לשיר/ למחות/ להשתתף ביום עיון, ואפשר גם בשאר השנה, לנקוט עמדה: כל אחת ואחד, באופן שהוא נוהג לנקוט עמדה. בסטטוס בפייסבוק, בשיחת סלון, בפעילות התנדבותית, בתמיכה כספית. העיקר לשמור את זה במודעות. להיות ערות לנשים שסביבנו, להיות ערות לחיינו שלנו ומה אנחנו מוכנות לספוג בהם.