בתוך המהות הנשית קיים פן של שיתוף פעולה ושל עבודת צוות. כנשים, עלינו להיות חלק משלם בעל מספר מרכיבים, כך נובע ממהותנו כנשים מולידות. האמהות היא צוות. הזוגיות היא צוות והצלחתה טמונה ביכולת שיתוף הפעולה. המשפחה היא צוות. בעבודה ובקהילה אפשר להיות חלק מצוות. שיתוף פעולה בין מדינות מהותו שלום, שלום שהוא שלם ושלם הוא בעל מהות נשית.
בעולם הקדום, כאשר ההקשבה לאמא אדמה היתה חלק מחיי היומיום, היו עבודת הצוות ושיתוף הפעולה נפוצים יותר ואולי גם הכרחיים להמשך קיומו של השבט. זה היה המובן מאילו. ואילו היום אנחנו חווים קושי בלהיות חלק מצוות. לא קל לנו לשתף פעולה עם בן הזוג, עם הילדים, עם המשפחה, במקום העבודה או כעצמאיים עם הקולגות ובתוך הקהילה. אפשר לראות זאת בכל רבדי החיים –  ברובד הכי עמוק וראשוני קשה לנו לחיות בשיתוף פעולה עם כל הפנים שבאישיות שלנו ולהיות אדם שלם; ברובד הכללי ביותר, קשה לנו לחיות בשיתוף פעולה בין מדינות.
כאשר אנחנו מתבוננות בשיתוף ובעבודת צוות נסתכל קודם כל על ההפרדה שבתוכנו, על חוסר שיתוף הפעולה שבין חלקינו ונלמד איך לחבר אותם לשלם. נלמד לחיות בשיתוף פעולה בין החלק השמח והעצוב, הפרוע והרגוע, השקט והצועק, החיצוני והפנימי, הגשמי והרוחני, הכועס והסולח, הזכרי והנקבי.

למה עלינו ללמוד עבודה בצוות? למה עלינו להתמודד עם שיתוף פעולה כאשר הרבה יותר קל לעבוד לבד? מה יש בעבודת הצוות שעוזר לנו להתחבר בחזרה לאיכויות נשיות או נקביות?
הבדידות וההפרדה מייצגות את הפן הזכרי שבנו. השיתוף והאיחוד מייצגים את הפן הנקבי שבנו. די לנו להתבונן בתוצאות ההרסניות של ביטוי הפן הזכרי – הניתוק וההפרדה – בעולם כולו, כדי לשאוף למשהו אחר. אנחנו, הנשים, יכולות להיזכר בשיתוף הפעולה ובעבודת הצוות ביתר קלות משום שאלה הם פנים של המהות הנשית הטבועה בכל אחת מאתנו למרות שנים ארוכות של הדחקה. החוויה של עבודת הצוות ושיתוף הפעולה הינה חלק חשוב מתהליך ההיזכרות במהות הנשית.

כאשר אנחנו משתפות פעולה אנחנו מכילות, מקבלות, סובלניות, מקשיבות, מוותרות (לא מתוך תחושת קורבנות אלא מתוך לקיחת אחריות), אנחנו מתמסרות ומבינות. אלו הן תכונות נקביות. הפן הזכרי יביא לידי ביטוי את הבדידות, ההתנצחות, הלחימה, ההישגיות, ההירארכיה. כל אלו הם ביטויים הפוגמים בשיתוף הפעולה אשר נדרש היום כל-כך לריפוי שלנו את עצמנו, לריפוי יחסינו עם הקרובים לנו ועם העולם כולו.
הניתוק וההפרדה המאפיינים את הפן הזכרי מתבטאים בתנועה קדימה, תנועה אורכית. השיתוף המאפיין את הפן הנשי מתבטא בתנועה רוחבית, אפקית. יש צורך באיזון בין השניים. קל לנוע קדימה בתנועה האורכית. קשה לנו להתמסר לתנועה הרוחבית, אולם, האיזון בין השניים נותן את מיטב ההגשמה ואת מירב הצמיחה.

הרובד האישי

חוסר שיתוף פעולה בין חלקי האשיות של האשה עצמה  מתבטא בחוסר קבלה עצמית, קושי בהגשמה של המהות שלה, חוסר אהבה לגוף ולמראה, הרס עצמי, תחושת קורבנות, תחושת שחיקה מהמלחמה המתמדת בקבלת החלקים השונים שבתוכה. כאשר נגלה הבנה כלפי כל הפנים שלנו, נבטא סליחה, נקשיב, נאהב ללא תנאי, נהיה סבלניות, נכיל, נשתף ברגשות שלנו, נגשים את  שיתוף הפעולה בין כל חלקינו –  הילדה הקטנה שבתוכנו עם האישה הבוגרת, הגוף עם הנשמה, השכל עם הרגש, הפנימי והחיצוני – נוכל להפוך לצוות, נגשים שיתוף פעולה. צוות העובד ביחד בהרמוניה יוצר עוצמה. כך תבוא לידי ביטוי העוצמה של המהות הנשית, עוצמת השלם.

הרובד הזוגי

הרובד הבא הוא הקשר עם בן זוגנו. בטעות הדפסתי עכשיו "בן סוגנו" וראיתי כי לא טעות היא. אם נשכיל לראות כי בן זוגנו הינו בן סוגנו הרי שנוכל לסלוח, להקשיב, לפרגן, לשחרר, להתמיר. אם נבוא מתוך שיתוף הפעולה שלנו עם עצמנו, נוכל לשתף פעולה גם עם "בן סוגנו". נבין כי הכל הוא אחד

וההפרדה היא אשליה שיצרנו. מהאיחוד הזה יצמח מחדש דבר שאיננו זוכרות בגלל תהליך שיכחה ארוך שנים.
נשים מפחדות היום לחזור להתמסרות שבשיתוף הפעולה כי במשך שנים ארוכות ההתמסרות נבעה מכניעה ומחולשה. הן הוכו, נשדדו ממהותן, נזרקו לאחור ודוכאו. מתוך קבלת אחריות מלאה על תהליכי העבר ועל חיינו בהווה אנו יכולות היום לערוך שינוי מהותי.
חוסר שיתוף פעולה עם בן הזוג שלנו יביא אותנו לכדי הטלת אשמה, ווכחנות, תסכול, הפרדות ובדידות. וזה עצוב להישאר לבד. בואו נאזור את האומץ ונראה שכאשר נשתף פעולה מתוך אחריות ולא מתוך תחושת קורבנות, מתוך עוצמה ולא מחולשה, הרי שנרוויח עבודת צוות, וצוות שלם מגשים דבר הגדול מסך חלקיו. ואכן בעבודת צוות נידרש ללכת לרוחב, למתוח את הבנתנו, את סבלנותנו ואת היכולת שלנו לראות את המציאות מזווית רחבה, הזווית ממנה האלה רואה אותנו.

הרובד המשפחתי

משפחות בהן מצליחים לבטא תכונות הנדרשות לשיתוף פעולה כמו כבוד, הקשבה, נתינה, התחלקות ושוויון הן יציבות ומעניקות בטחון ומרחב. כאשר בתוך משפחתנו אנחנו חוות הפרדה ממקום של קנאה, רכושנות, השתלטות, שטלתנות וחוסר תקשורת אנחנו מרגישות לבד. ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של המשפחה כולה על-ידי שינוי דפוסי ההתנהגות שלנו. כאשר אני התחלתי לשדר את הקבלה, הסליחה והנתינה, והתחלתי להקשיב, הרי שחומות שתיקה של שנים התמוטטו להן במהרה. כולנו שואפים לעבודת צוות, כולנו שואפים לשתף פעולה, אבל רובנו שכחנו איך עושים זאת, פחדנו לחזור לאותם זכרונות קשים. אבל כאשר יש מי שמזכיר לנו, (ומדוע שלא תהיי זו את?) הרי הכמיהה ליחד ממוטטת את ההפרדה.
השינוי הזה כרוך גם בנגיעה בכאב, לשם כך דרושים אומץ ושיתוף פעולה של כל חלקי העצמי, אך זה אפשרי והתגמול הוא נפלא.
בואו נתבונן בבני המשפחה הקרובים לנו ונחפש את אלו שיותר קשה לנו איתם. נבדוק היכן אנו יכולות לבטא בקשר איתם סליחה, הקשבה, סבלנות, קבלה, הכלה, תקשורת, קביעת טריטוריה, או כל תכונה נשית אחרת אשר תקדם אותנו לעבר שיתוף הפעולה. אין הכוונה לבטא תכונות אלו ממקום של קורבנות או חולשה, אלא ממקום שלם שלנו עם עצמנו. משם נמצא את הדרך לבטא את השלם בתוך המשפחה.
חשוב לציין כי החלת המונח עבודת צוות על המשפחה מתכוון להיבט הרחב של שיתוף, של שלמות , שבתוכם יש גם קשיים, גם חילוקי דעות, גם תחושות שונות. כל זה קיים כדי שנוכל לנקות עוד רובד של הפרדה מעצמנו. כל קושי בא כדי שנתקרב אל השלם שלנו עם עצמנו.
החלקים שאני חיברתי במשפחתי אינם חלקים הומוגניים או הרמוניים. התזמורת זייפה פעמים רבות ועדיין, כאשר שניים מאיתנו נמצאים ביחד מתקבלים אקורדים צורמים, אך מנקודת מבטי זהו חלק מהשלם. אי קבלה של האקורד הצורם הוא למעשה אי קבלת האחר כפי שהוא, וזה נובע מחוסר קבלה שלי  את עצמי, על כל רבדי. לכן כל כך חשוב שכל אחת מאתנו תתחיל בשינוי הפנימי. משם נובע הכל. ואחרי שניצור משהו שלם בתוכנו נוכל להמשיך ליצירת שלמות עם המשפחה.

הרובד הקהילתי

שיתוף פעולה בקהילה יכול להביא לפריחה חברתית וכלכלית. כאשר אין שיתוף פעולה ההפרדה תביא להחלשות של הקהילה והתפוררותה. הקנאה, הפחדים, השליטה והשררה ישלטו אז ולא יאפשרו צמיחה. כאשר נגבור על אותם פחדים המונעים מאיתנו לשתף פעולה, נוכל להשרות את המהות הנשית גם על הקהילה. קהילה משתפת פעולה היא קהילה שמחה, יוצרת ומצליחה. בשיתוף הפעולה בין גברים לנשים, בין ילדים למבוגרים, בין זקנים לצעירים, בין דתיים לחילוניים, בין דתות ואמונות שונות תשרור אחווה ואפשר יהיה להפנות את המשאבים הפיזיים והרגשיים לצמיחה במקום להפרדה. בשיתוף פעולה יש מקום לכולם.
אכן, רבים היום לא מודעים לתדר של שיתוף הפעולה, כולנו שכחנו אותו. אתן אלה הקוראות, המחפשות את ביטוי מהותכן הנשית, אתן אלו שיכולות להזכיר לכולם את המהות הזו. כאן דרושה סבלנות, דרושה הבנה, דרושה סליחה, מצדנו קודם כל. רק כך נוכל להזכיר לאחרים את אותן תכונות שהודחקו.

רובד העבודה

שיתוף פעולה אפשרי במקום העבודה או בשיתוף פעולה בין קולגות – במסחר, בשירותים ובמקצועות הריפוי השונים. כאשר מגיע שיתוף הפעולה למקומות בהם מעורב כסף נעשה הדבר למראית העין מסובך ומורכב יותר. האמונה שהשתרשה בנו היא כי כאשר מדובר בכסף עלינו להיות לפעול לבד, עלינו להיות חשדניים, שמרניים, לא לשתף פעולה. כאשר מתארגנת העבודה בצוות נמצא כי במקרים רבים הצוות הוא היררכי ואין שיתוף פעולה אמיתי וכנה. במצבים אלו נמצא תחרות, קנאה, ביטויי אגו וביטויים נוספים של שליטה והישגיות. כל אלו לא מאפיינים עבודת צוות אמיתית. כל אלו דוחקים את רגלי שיתוף הפעולה ויוצרים אותה רק למראית עין. גם כאשר מדובר במקצועות הריפוי ואף הריפוי ההוליסטי שנוגע במהותו בפן הנשי, המכיל , המשתף והמאחד, נמצא את עצמנו פוחדים משיתוף ומהתמסרות כאשר אנחנו בוחרים בעבודת צוות.
גם פה עלינו לקחת אחריות ואחרי שהגענו לשיתוף הפעולה הפנימי, עלינו לגבור על אותם פחדים ולהיזכר בשיתוף הפעולה עם אנשים נוספים. מתוך האחריות שניקח – נזכיר, מתוך השיתוף נרוויח, מתוך האיחוד נרפא בעוצמות חזקות יותר את עצמנו, את המטופלים ואת העולם כולו.
חשוב להיות קשובים למחזוריות ולתקופות בהן יהיה נכון לעבוד בצוות או לבד.
דווקא התכונות הנקביות של ההתמסרות, ההבנה, השיתוף, הפתיחות והאמון מתקשות יותר לבוא לידי ביטוי בעולם העיסקי. העולם העיסקי במהותו הוא זכרי. ישנם ניצנים ראשונים בשנים האחרונות לביטוי הפן הנשי בעולם זה אולם השינוי הנדרש הוא עדיין רב וכל אחת מאיתנו שתוסיף טיפה ועוד טיפה של מהות נשית לתוך תחום זה, תוכל להשפיע ולחולל את השינוי. אני מאמינה כי בהיבט הכולל ירוויח כל אחד מהתרככות העולם העיסקי וממתן ביטוי לפן הנשי שיכול להתגשם דרך שיתוף הפעולה ועבודת הצוות.
אם את עובדת במקום עבודה עם אנשים נוספים, התבונני וזהי היכן ישנן הזדמנויות לעבודת צוות. אם הצוות קיים, בחני את האיכויות הנקביות שלו וראי האם באמת מתקיים בו שיתוף? האם יש בו אמון ופירגון? האם מישהו מחברי הצוות חש איום על מקום עבודתו? האם זהו אכן צוות או אולי אוסף של חלקים נפרדים?
אם את מנהלת של חברה או ארגון, הינך יכולה להשפיע על קיומה של עבודת הצוות בארגונך ועל האיכות שלה. עבודת צוות בריאה תביא גם להצלחת הארגון. עבודת צוות בריאה תבוא לידי ביטוי באמון ופרגון, יצירתיות, פתיחות, שיתוף, הכלה, שיוויון ותקשורת בהירה. הרווחים יהיו לא רק כלכליים (שהם רווח אורכי) אלא גם ברמה הרגשית והרוחנית (שהיא רווח רוחבי).

הרובד המדיני

לא קשה לראות היום את ביטויו של הפן הזכרי במערכות יחסים בין מדינות ועמים. מערכות יחסים אלו משקפות את מערכות היחסים האינטימיות יותר ביננו לבין עצמנו ולבין הקרובים לנו. אל נחשוב כי אין קשר בין הדברים. את אותו שיתוף פעולה שאנחנו רוצות בין מרכיבנו הפינימיים, רוצה גם העולם. את אותה הקשבה וקבלת השונה, את אותה הכלה והסבלנות לאחר, את אותה הפתיחות לפן הכועס ולפן השמח, לפן המדוכא והפן הגלוי, הפן השחור והלבן, האור והחושך.
ביטוי של האיכויות הנדרשות לשיתוף פעולה ברבדים האישיים הוא הנדרש ביחסים בין מדינות. כי מה הן מדינות אם לא קבוצת אנשים עם צורך אישי לשיתוף פעולה בינם לבין עצמם? ושוב, אם ניקח אחריות ונזכיר, הרי שלבסוף כולנו נתעורר לאיכות המשתפת פעולה, המאחדת, הנשית.

הרובד הסביבתי

רובד נוסף ואחרון הוא שיתוף הפעולה שביננו – בני האדם לבין הסביבה. רובד זה סוגר את המעגל שהתחיל ביננו לבין עצמנו. האדמה היא אנחנו, העצים הם אנחנו ובעלי החיים הם אנחנו. איכויות הכבוד, האמון, הנתינה, האהבה והשיתוף נדרשות גם כאן. אם ניזכר איך לחיות בשיתוף פעולה עם

כוחות הטבע ואמא אדמה, נצליח גם כאן ליצור דבר שהוא גדול מסך חלקיו. נצליח להקשיב לאמא אדמה, למסריה, להכוונתה ונצליח לחזור אל חיים בזרימה איתה ולא נגדה. אמא אדמה שבעה ממלחמות, שבעה מהתנצחויות, שבעה מאלימות ומפחד. היא ספגה הכל אליה וזקוקה לנו שנמלא אותה באהבה ובסליחה. בקבלה וברכות. היא ממתינה שנעשה זאת. שניקח את האחריות, שלא נפחד ממהותנו הנשית, שניהיה סבלניות להזכיר אחד לשנייה ולאחר איך זה לחיות במהות הנשית, מהות שיתוף הפעולה והיחד.

האם נוכל לראות את האיחוד שבין כל הרבדים האלו? האם נצליח לראות את הקשר שבין שיתוף הפעולה בין חלקינו לשיתוף הפעולה בין מה שנראה שהוא מחוצה לנו?

נזכור כי המהות הנשית היא מהות של איחוד. ננסה להגשים מהות זאת בחיינו ולגבור על אותו זכרון כואב שבגללו מהות זו הודחקה.

היו ברוכות,
אילני
elanielan@gmail.com