כששמעתי על התחבושות הרב פעמיות לראשונה זה קרץ לי מייד. אם להיות כנה, אני אפילו לא זוכרת למה- לא זוכרת שסבלתי מהתחבושות החד פעמיות, לא זוכרת קושי עם טמפונים, בקושי זוכרת אם השתמשתי או לא השתמשתי בתחתוניות. תוך שבוע קניתי את התחבושות הראשונות שלי , וראיתי כי טוב- לא השתמשתי יותר לעולם במוצרים החד פעמיים. בטח שלא בתחבושות.
אמרו לי עליהן שהן ידידותיות לסביבה. זאת בדיוק התקופה שהעניין הזה נהיה חשוב לי מספיק כדי לעשות שינויים משמעותיים בחיי. נראה לי הגיוני לא לזרוק כל כך הרבה זבל כל חודש. אבל גם אמרו לי עליהן עוד כל מיני דברים- שהן פותרות בעיות של פטריות וזיהומים בנרתיק . שהטמפונים שהשתמשתי בהם עד עכשיו יכולים לעשות לי נזק! שפלסטיק ליד הנרתיק זה רע. ועוד כהנה וכהנה.
לא הלכתי לבדוק את זה, פשוט קניתי את התחבושות. כל זה לא הטריד אותי והבד נראה לי הגיוני וזה הספיק לי .
היום אני מייצרת את התחבושות האלה. כל פיסת מידע בעניינן ובעניין מוצרים של היגיינה נשית מעניין אותי. אני מחפשת בנרות מחקרים והוכחות למה שאני כבר יודעת- זה מוצר בריא לנשים. כל מה שייתן לי את האומץ לומר- זה לא רק בריא לך, זה יותר בריא ממה שאת משתמשת בו עכשיו.
אבל אני תוצר של מערכת אקדמית. התגאיתי תמיד ביכולות גבוהות למדי באיתור מידע, בניווט בנבכי מאגרים אוניברסיטאיים, אפילו הגוגל הידידותי לכולם הוא חבר יותר טוב שלי. אז יצאתי לחיפושים.
הטענות המרכזיות חוזרות על עצמן בכל אתרי היצרנים של תחבושות בד וטמפונים רב פעמיים. נגד הדיאוקסין, נגד סיבי העץ המשומשים בתעשיית הטמפונים והתחבושות, נגד חומרים נגזרי פלסטיק בלתי נושמים בצמוד לנרתיק. קושרים את זה לתופעת הגירודים הידועה לשמצה, קושרים את זה לפטריות ולדלקות. אך הקישורים למחקרים אקדמיים רלוונטיים בולטים בחסרונם.
אך ישנן עדויות שהעסק הזה הוא רציני:
- נושא הדיוקסין מקבל התייחסות בארגוני רפואה ובריאות אמריקניים, ומגיע גם לחקיקה. אני מגלה שכבר הורידו את כמויות הדיוקסין המותרות במוצרי היגיינה (אך הם עדיין מותרים ברמה מסוימת) ועדיין יש צורך במחקר לגבי השפעתה של הרמה שנחשבת היום ל"מותרת".
- מחקר קליני שנערך בבית חולים איטלקי מראה שיפור משמעותי במצבי גירוד בפטרייה בנשים עם המעבר לשימוש בתחבושות מכותנה תוך שלושה חודשים ב 90% מנבדקות המחקר. את המחקר המקורי לא מצאתי אז אני נאלצת בלהסתפק בדיווחים לגביו ולקוות שהם אמינים.
- מחקר מלפני 15 שנים הקושר את תחבושות אולוויז עם גירויים ופריחה באזור הנרתיק,
- רופאים ממליצים בפורומים שונים על מעבר לתחבושות בד כהתמודדות ראשית או משלימה עם בעיה של גרד בנרתיק .( ומוזמנת למאמרה של הגניקולוגית אחינועם לב שגיא שנמצא כאן)
איפה שהוא בדרך נתקלתי באמירה של טובי בראונינג, כותבת הספר "איך הפכה האשה לגבר" בכתבה ישראלית דווקא, מימיהם הראשונים של מוצרי ההגיינה האלטרנטיבית בארץ. היא טוענת שהמחקר בתחום הזה מוזנח ביותר, ואני בהחלט מסכימה איתה . מי יממן מחקר בנושא תחבושות רב פעמיות ויתרונותיהן על התחבושות החד פעמיות? פרוטקט אנד גמבל תאגיד הענק של החד פעמי? יצרניות המוצרים הרב פעמיים ברובן הן עסקים קטנים, לעיתים אף ביתיים, נעדרי יכולת כלכלית לממן מחקרים קליניים.
ונדמה שחזרתי לנקודת ההתחלה.
עוד כמה מילים נכתבו על יתרונותיהן של תחבושות הבד אך ללא סימוכין. כעת אני רוצה לקרוא לכן- להפרד מהסימוכין, ופשוט לנסות. מדוע?
כי המדע על אף היתרונות הרבים שהביא לחיינו, לעתים מתעתע בנו. אם בשל חוסר הבנה מספקת, אם בגלל מניפלציות של התקשורת על תוצאות מחקרים, ואם בגלל ניסיונות שווא להציג מידע כחותך. בכל תחום יש דעות , מגובות מדעית, לכאן ולכאן.
אני נשארת בסוף עם שלושה קווים מנחים:
אמונה, שכל ישר, וניסיון. בכל תחום הסדר בין השלושה הללו משתנה.
אני מאמינה, שכל מה שאני מקרבת לגופי צריך להיות קרוב ביותר למקור טבעי, ונעדר חומרים שאני לא מבינה אותם. אני לא מבינה את הפלסטיק, אני לא מבינה עיסת עץ, ואני לא מכירה את החומרים שבהם משתמשים כדי לייצר את התחבושות והטמפונים החד פעמיים. אני יודעת מהיכן מגיע בד, יודעת (בגדול) איך מייצרים אותו.
השכל הישר אומר לי שהאוורור הוא חשוב, שרב פעמי בריא יותר לסביבה מחד פעמי, שחומרים כימיים יצרו בגופי תגובה פחות בריאה מחומרים טבעיים.
הניסיון לימד אותי שזה פשוט נעים. ניסיונן של נשים אחרות הראה לי שלתחבושות הבד, לעיתים בשילוב עם טיפול משלים אחר, ישנה השפעה עצומה על תופעות של גרד בנרתיק, דלקות ופטריות. אז אין לי סטטיסטיקה מדויקת. אז מה?
ואת, למה את זקוקה כדי לעשות את השינוי הזה?