עם השנים, מסיבות שונות, החלו "לקצר" את הדרך, ובמקום לקרוא לתסמונת בשמה הארוך והרפואי "תסמונת שטיין לוונטל" – החלו לקרוא לה פשוט "תסמונת השחלות הפוליציסטיות" (Polycystic ovary syndrome).

מאחר והמראה המאפיין את השחלה הינו אחד מהמאפיינים הדומיננטים והנראים לעין (באולטראסאונד לדוגמא)- לא פלא כי השימוש הרווח והולך בשמו של אחד מהסימפטומים של התסמונת- הפך לשגור בפי הרופאיםעל מנת להגדיר את התופעה בעת שנפגשו עימה.

כך למשל, כאשר הגיעה אישה לרופא נשים, והתלוננה על המחזור החודשי שלה, ולאחר האבחנה נקבע כי היא מאובחנת עם "תסמונת שטיין לוונטל" – במקום לומר לה את שמה המקורי של הבעיה, נאמר לה כי היא אובחנה עם "שחלות פוליצסטיות".

נראה כי הרצון להשתמש במונח "ידידותי יותר" בעת הדיאלוג עם המטופלת הוביל לשימוש הרווח והולך בשמו של הסימפטום על מנת לתאר את התסמונת כולה.

אך אותו שימוש הולך ורווח בשמו של אחד מהסימפטומים של התסמונת, יצר גם בילבול!

בלבול אשר בהמשך נראה כיצד הוא ממשיך להדהד אצל אותן נשים כאשר הן מתרגלות את השיטה המשולבת למעקב פוריות- IFAM .

תסמונת, או בלועזית "סינדרום", באה לתאר אוסף של סימפטומים.

ואילו "סימפטום"- מתאר מאפיין אחד מתוך מכלול מאפיינים המרכיב סינדרום.

הסימפטומים מתבטאים במספר פרמטרים:

● פרופיל הורמונלי/אנדוקריני: המורכב מירידה בערכי האסטרדיול ועלייה בערכי ההורמונים הזכריים.

● כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי זה, מתקבלת התפתחות לא מלאה שלזקיקיםבשחלה, עקב הפרשה עודפת של הורמון הצהבה (luteinizing hormone); הזקיקים אינם מבייצים ונשארים כציסטות שמרחיבות את השחלה, כך שהשחלה נראית כמרובת ציסטות קטנות. ובמילים אחרות: "השחלות נראות פולי-ציסטיות". (Poly בלטינית פירושו: "מרובה").

● מבנה מורפולוגי אופייני שבו השחלה נראית נפוחה ומרובת זקיקים (השחלה נראית מוגדלת)- האבחנה נעשית באמצעות אולטראסאונד (וגם ע"י לפרוסקופיה ולפרוטומיה).

● סימנים קליניים נוספים:
שיעור יתר

אקנה

השמנה

מחזור לא סדיר

אוליגומנוריאה (מחזור ארוך)

אל ווסת, אמנוריאה (ראשונית, משנית)

אי פוריות

תסמונת שטיין לוונטל מאובחנת אצל כ-10% מהנשים בגיל הפוריות. אם עד לפני מס' שנים היה מקובל לומר כי "למרות שכיחותה של התסמונת, התהליכים הפתולוגים הגורמים לה עדיין מהווים תעלומה" (מיילדות גניקולוגיה ורבייה, אונ' ת"א, עמ' 359, 2007) המחקרים שהתקיימו במהלך העשור האחרון מצאו קשר ישיר בין תנגודת גבוהה לאינסולין המופיעה בצמידות לתסמונת השחלות הפוליצסטיות.

אחד המקורות לבלבול שאותו אנו רוצות להאיר, נובע מחוסר הבחנה בין תסמונת שטיין-לוונטל לבין אישה עם שחלה בעלת מבנה מורפולוגי פוליציסטי אופייני ללא שום ממצא קליני אחר.

ישנן נשים, אשר המבנה השחלתי שלהן נראה כשחלה מרובת זקיקים (שחלה פוליצסטית), אך מעבר למראה זה, היא אינה סובלת מאף אחד מהסימנים הקליניים הנוספים שתוארו לעיל במסגרת תיאור תסמונת שטיין לוונטל.

לא ייפלא אם כך, כי ישנן נשים אשר עוברות בדיקת אולטראסאונד שגרתית, ובה נצפה כי שחלותיהן נראות בעלות מבנה פוליציסטי- דבר המוביל את רופא הנשים לומר לאישה כי יש לה שחלות פוליציסטיות. על מנת לאשש אבחנה זו, יהיה על האישה לעבור גם בדיקת דם (בכדי להתרשם מהפרופיל ההורמונלי שלה).

שבוע לאחר מכן, בפגישה חוזרת עם הרופא, שמטרתה לפענח ממצאי בדיקת הדם, מתבונן הרופא בתוצאות המעבדה ואומר: "מצד אחד- יש לך שחלות פוליצסטיות. אך מצד שני- אין לך שחלות פוליציסטיות".

מתבוננת אותה אישה במראה, ושואלת את עצמה: "אם כך, אז מה יש לי???".

מכאן, נוכל להבין כי אצל מרבית הנשים, לא בהכרח ידועה ההבחנה בין "התסמונת כשלעצמה" לבין "מראה מורפולוגי של שחלה פוליציסטית".

אותה אישה, עשויה לצאת מהמרפאה בידיעה כי "יש לה שחלות פוליציסטיות".

אך כיון שבדיקות הדם שלה תקינות, אין לה את "תסמונת שטיין- לוונטל" !

כך שחשוב להבין שמדובר בשני דברים בעלי השלכות שונות, שהמכנה המשותף להם הוא "המראה האופייני של שחלה פוליצסטית" ותו לא.

ולכן אנו ממליצות לך תמיד לבקש גם לעבור בדיקת דם לפרופיל הורמונלי במידה ולא הוצעה לך בדיקה שכזו!

במהלך שנות עבודתנו בהוראת השיטה המשולבת למעקב פוריות- IFAM , פגשנו נשים רבות בעלות "שחלות פוליציסטיות". חלקן, אובחנו עם "תסמונת שטיין לוונטל". ואילו חלקן היו בעלות מבנה מורפולוגי שחלתי כמתואר לעיל.

לא תמיד ידעו אותן נשים לומר לנו האם הן מאובחנות עם "תסמונת שטיין לוונטל" או האם הן בעלות מבנה מורפולוגי שחלתי פולציסטי.

תוך כדי לימוד מעקב ותיעוד המחזוריות החודשית שלהן, החלו לבלוט מתוך טבלאות המעקב שלהן מאפיינים שייחדו אותן משאר הנשים.

המאפיין הראשון שבלט הוא נסיונות ביוץ חוזרים ונשנים שלא תמיד צלחו (ובסיכומו של חודש מעקב צפינו במה שנקרא Anovulatory Cycle, או: מחזור ללא ביוץ).

הפואנטה בסיטואציה זו היא "נסיונות לביוץ חוזרים ונשנים". וזאת כיון שכידוע לכן, בטרם יתרחש הביוץ כבר מתחילה להיווצר הפרשה רירית שמקורה בצוואר הרחם. הנסיון לבייץ, מוליד שוב ושוב התפתחות הדרגתית של הפרשות אלו, ומהווה גורם מטעה ומבלבל לאישה המצפה לראות במקביל שינוי בחום הגוף הבסיסי.

משלא ראתה שינוי בחום הגוף הבסיסי, וכעבור מס' ימים שוב היא מתחילה לפתח בהדרגה דפוס הפרשות פורה- היא מוצאת את עצמה מאבדת את הקשר בינה לבין דפוס מחזור הפוריות הקלאסי המשמש לה כ Guide-Line והמתואר בספרות המקצועית. דומה כאילו "הבילבול" משתלט על אותה אישה, והיא אינה מבינה מה בדיוק עובר עלייה. האם היא פוריה? או שהיא אינה פוריה?

המאפיין השני, אשר נובע מהמאפיין הראשון הינו מחזור לא סדיר (הנובע מביוץ לא סדיר), עד כדי מחזור פוריות ארוך (אוליגומנוריאה).

מאפיין זה משליך אף הוא על התמצאותה ותחושת הביטחון אותה מבקשת להשיג כל אישה שמעונינת לאמץ את השימוש ב- IFAM.

המאפיין השלישי קשור לריבוי הפרשות. הפרשות אלו, לא יהיו קשורות בהכרח למחזור הפוריות ונוכחותן מעידה על נטיה בסיסית למבנה אנרגטי של עודף לחות. כמובן שהפרשה מרובה לאורך המחזור אינה מעידה בהכרח על הימצאותה של תסמונת שטיין לוונטל, אין לבלבל בין שני אלו.

ומאידך, נשים בעלות תסמונת שטיין לוונטל- מתאפיינות בריבוי הפרשות. ומדוע? התשובה קשורה למאפיין הראשון: נסיונות הביוץ החוזרים ונשנים יוצרים אקלים לח שוב ושוב. אותה לחות אופיינית, משתקפת גם דרך סוג של "עירפול מחשבתי" המלווה את האישה בחיי היום יום. זהו ביטוי נוסף לאובדן הקשר בין האישה לבין דפוס מחזור הפוריות הקלאסי שאותו היא מנסה לזהות על עצמה במהלך המעקב. כאן, בנוסף לבלבול מצטרפות גם תחושת תסכול ואכזבה הנובעות מאי הבנת את הקשר בין ההפרשות הקיימות לאורך ימים רבים , הציפיה לעלייה בחום הגוף הבסיסי וביחד: חוסר הסינכרון בין שני מדדים אלו.

המאפיין הרביעי מתייחס לנשים בעלות מבנה מורפולוגי של שחלה פוליציסטית– אשר נאמר להן מפורשות כי הן תתקשינה להרות.

בפועל, השגת ההריון היתה מהירה ועוקבת לשיעור הראשון של IFAMשבו נלמדת פזיולוגית מחזור הפוריות החודשי וכיצד היא באה לידי ביטוי דרך סימני הפוריות השונים.

ראינו אם כך, כי השימוש ב IFAM בקרב נשים עם תסמונת שטיין לוונטל נוטה להציף תחושות של:

בילבול, חוסר התמצאות תוך כדי המעקב אחר מחזוריותן, תסכול ואכזבה.

כאן אנו נזכרות בחיוך לטובה בכל אחת מהנשים שהיו מאובחנות עם תסמונת זו ואשר זכינו ללמדן את השיטה. הסתבר לנו שוב ושוב כי עצם המעקב, המודעות, החיבור (על אף הקושי) וההתמדה…. הביאו להבחנה, השלמה, שינוי וריפוי.

הבחנה התקבלה מיד עם תחילת המעקב אחר סימני הפוריות המחזוריים.

השלמה התבטאה ביכולתה של האישה לדעת שלמרות ה"ערפל המכסה את מחזורה החודשי" עדיין היא יודעת מאיפה היא באה לאן פנייה מועדות בהקשר לפוריותה (פנייה מועדות לקראת הצלחתו של הביוץ הבא).

מתוך אותה השלמה, נובעת גם יכולת התמדה לעקוב אחרי סימני הפוריות גם כשאינך מבחינה בשינוי כעבור ימים על גבי ימים של מעקב. ככל שנשים התמידו יותר- כך גם המחזוריות שלהן התאזנה יותר ויותר!

אין לנו הסבר מדעי לכך, אך זה מזכיר לנו את התנהגותו של האלקטרון: היא משתנה כאשר צופים בו.

על אותו משקל ועיקרון גם "ההתנהגות המחזורית" משתנה כאשר צופים בה, עוקבים אחרייה ונותנים לה תשומת לב ומקום בחיינו!

השינוי המתקבל הוא היכולת של אותה אישה לחיות בשלום ולקבל את עצמה ואת גופה כמו שהם. ושינוי מוליד פעמים רבות ריפוי.

ריפוי אינו מתייחס בהכרח ל"היעלמותה של התסמונת", אלא למשל לבחירה לטפל בתסמונת בדרכים אחרות (ולא רק על ידי שימוש בגלולות ).

כמובן, שנשים עם תסמונת שטיין-לוונטל אשר היו מעונינות להשיג הריון, נתרמו רבות מהשימוש ב IFAM כיון שגם אם לקח להן יותר זמן להשגת ההריון, עדיין היתה להן היכולת לזהות את התיזמון היעיל להימצאותו של זרע במערכת הרבייה שלה.

שירלי פבליק היא מנחת IFAM, מסטרנטית בתוכנית לבריאות הציבור באונ' תל אביב במסלול קידום הבריאות תוך דגש מיוחד לנושא קידום בריאות האישה. famshir@hotmail.com

ענת ארד היא Lic. Ac, מומחית ברפואה סינית ופוריות האישה. מנחת IFAM, מדריכה בארגון לה לצ'ה ומנהלת אקדמית של התוכנית ללימודי רפואה סינית עתיקה בפקולטה לחקלאות ברחובות. amarad@netvision.net.il

שתיהן מנחות יחד סדנאותIFAM, בעבר הנחו פעילויות בפסטיבל שאקטי. www.ifam.org.il