מיאוש להתעצמות / גלית פרטל

מייאוש להתעצמות – משבר כדור הארץ והתחברות לחוכמה הנשית / גלית פרטל

 

מיאוש לעוצמהאתגר החברה האנושית…
צפייה בחדשות מידי יום חושפת אלימות חסרת תקדים שבני אדם מגלים כלפי כל צורות החיים וכדור הארץ. התנהגויות אלה כוללות ביו היתר הכחדת החי והצומח , התעללות בבעלי חיים בחוות גידול, זיהום מסיבי של נהרות, אוקיינוסים ואוויר, מלחמות, ייצור נשק המוני, דיכוי אתני, דיכוי נשים ועוד. בני האדם המנותקים מהיותם מקושרים עם העולם השלם מתמידים בהתנהגויות אלה, ואם ימשיכו הדבר יוביל להרס כדור הארץ והאנושות. תגובת בני האדם למשבר הקיצוני המאיים על הישרדותנו, היא האתגר העומד בפנינו כעת. האנושות עומדת בפני בחירה מכרעת: להתפתח או למות.

 

שורשי המשבר
כשאנו ניגשים לחקור את הסיבות למשבר בו נתון העולם ניתן לראות שחלק משורשיו העמוקים קשורים לדיכוי העיקרון הנשי וחוסר השוויון בין גברים לנשים. מזה 2000 שנים שהעולם מנוהל בחברה פטריארכאלית בעלת מבנה היררכי כוחני, אשר נשים נמצאות בו בתחתית הסולם החברתי ונתונות לשליטה גברית בכל תחומי החיים. את החיבור בין דיכוי נשים לדיכוי הטבע ודיכוי חברתי עושה תיאוריית האקו פמיניזם, הגורסת שיחסים אי-שוויוניים כגון סקסיזם וגזענות נובעים מאותה צורת מחשבה הנחשבת גברית ומתבטאת בניצול והשתלטות חסרת אחריות על הסביבה. עוד מצביעה התאוריה האקו פמיניסטית על הקשר בין המערכת הקפיטליסטית לפטריארכאלית באופן ניצולן את אוכלוסיות הנשים, תושבי העולם השלישי, ומשאבי הטבע.

 

שורש הבעיה נעוץ בין היתר בתפיסה מוטעית נוספת שקיימת לגבי מהות כדור הארץ בקרב האנושות . ד"ר גימס לוולוק, מדען בריטי שחקר את כדור הארץ והגה את השערת הגאיה, אומר כי "כוכב הלכת שלנו אינו סתם סביבה התומכת בחיים כפי שהכול חושבים, אלה אורגניזם חי, מערכת המקיימת את עצמה ומתקנת את חלקיה כדי להבטיח את שרידותה". מכאן שעל מנת שהאנושות תבחר בהתפתחות ובחיים על פני כדור הארץ עליה לאמץ לעצמה תפיסת עולם והתנהלות של קיימות הדומה לזו שבטבע. קיימות במובן הרחב פירושה היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן ברמה מסוימת וקבועה. הדרך הנוכחית בה דברים נעשים בעולם מנוגדת לחיים "ברי קיימא". הערכים הקולקטיבים בימינו מייחסים חשיבות רבה מידי ליחיד על פני הכלל, לגברי על פני הנשי ולכלל האנושות על פני צורות חיים אחרות.

 

ערכים אלו מייצרים גישה הרסנית לחיים בכל תחומי החיים, בייחוד בגישה הכלכלית השלטת של הקפיטליזם הדורסני.
קיום עולם "בר קיימא" אפשרי רק על ידי שיתוף פעולה של כלל האנושות למען טובת הכלל, כאשר הכלל כולל בתוכו את האדמה, הצומח, החי והחברה האנושית. על מנת שיתקיים שיתוף פעולה בין זרמים אלו נדרשת מהאוכלוסייה הבנה רב תרבותית רחבה ומודעות פלנטארית. מודעות זו מגלמת גישת חיים הוליסטית מערכתית, המתייחסת למרכיבי החיים כאל שלם, בהם הכול קשור בכל וכולם הם חלק מהאחד השלם. גישה זו רואה את התהליכים וההקשרים בין תחומי חיים רבים כגון : תורת הקוונטים, חקר המוח, רפואה הוליסטית, אקולוגיה ועוד. ברמה החברתית היא מדברת על אחדות בתוך שוני, בין בני האדם וכל היצורים החיים ועל כך שבכולנו קיימת כמיהה עמוקה להתעורר מאשליית הנפרדות לטבע האמיתי שלנו – אחדות. אחדות זו מצביעה על כך שלכולנו יש אחריות עמוקה למען רווחתו וטובתו של האחר. ללא מודעות פלנטארית הסיכוי לשיתוף פעולה בין אנשים על מנת להפוך את החיים ל"ברי-קיימא", קטן."מכשולים" דרכם עלינו לעבור על מנת ליצור עולם בר קיימא

התחברות לכאב העולם-נוכח הבעיות הגדולות והרבות בחברה האנושית ובאקולוגיה של כדור הארץ, מרגיש האדם הפשוט, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא, את כאב העולם. האדם הינו חלק מהבריאה, וכאשר העולם כואב – אף אחד לא פטור מכאב זה. הכאב הינו אות אזהרה טבעי וחיוני שנועד לגרות אותנו להתחיל בפעולה מתקנת, להציל אותנו מהכחדה ולדאוג לכך שבאופן מתמיד נתפתח. לצערנו קיים חוסר הבנה של תפקיד הכאב וניסיון בלתי פוסק להתחמק ממנו ולהכהותו. הימנעות מהכאב משבשת את הבנת הכאב כמשוב להתנהלותנו וחוסמת אותנו מלהגיב למצב באופן אפקטיבי ומרפא.
האנושות אינה מרשה לעצמה להרגיש את הכאב לבעיות העולם, והדבר מאיים על יכולתה להתמודד עם חיי היומיום. אנשים מאמינים בתוך תוכם שאם ירגישו את הכאב במלואו, הם עלולים להתפרק, לאבד שליטה או להיות תקועים בו לנצח. הימנעות מכאב העולם ניתן לראות בצריכה הרבה של כדורים משככי כאבים,נוגדי דיכאון, אלכוהול, סמים ובקיומה של צרכנות מוגזמת ושגשוג של תרבות פנאי ובידור. תפקיד כל אלה הוא להסיח את דעתנו מהכאב ולנוון את מנגנון התגובה הטבעי לו.

 

זיהוי הייאוש – הדחקה תרבותית של הכאב והפחד נוכח מצבה החמור של החברה והפלנטה מוצאים את ביטויים בייאוש הולך וגובר בקרב אנשים רבים וברפיון ידיים. כאשר אדם חש את עצמו לבד ונפרד מהשאר, מול הבעיות הרבות שמקיפות אותו, הוא מרגיש מחוסר כוח ויכולת לחולל שינוי ומוותר על הניסיון מראש. ביטוי לייאוש ניתן למצוא בניכור ובהתחפרות איש איש בביתו ובבעיותיו. ניתן למצוא לכך סימוכין במשפטים רבים השגורים בחברה כגון: "מה הטעם", "את רק טיפה בים מה כבר את יכולה לעשות", "אין מה לעשות, ככה זה" ו"יהיה בסדר", ו"אם אתה לא יכול לנצח אותם הצטרף אליהם". על מנת לעבור את "מכשול"הייאוש יש לזהות אותו ולעבור תהליך התעצמות עצמאי או מונחה שיאפשר לפעול בעולם תוך תחושה של חיבור.

 

אסטרטגיות לעולם בר קיימא
יצירת עולם בר קיימא הוא תהליך התעוררות משינה ארוכה ועמוקה אל מערכת יחסים חדשה עם עצמנו, הסביבה והעולם. תהליך זה החל כבר מהמאה ה- 19 עם תחילת הגל הראשון של הפמיניזם. הפמיניסטיות הראשונות, הסופרג'יסטיות דרשו זכות בחירה לנשים על מנת שיוכלו להתחיל להשפיע על חייהן והצליחו בכך. תנועות חברתיות לשינוי חברתי ואקולוגי החלו לקום מכל עבר ופעלו באומץ לשינוי. בתקופות מסיימות של מלחמה ומשברים כלכליים פעילותן פחתה ואף זמנית פסקה ובתקופות אחרות פעילותן פרחה ושגשגה. אחת מתקופות הפריחה הייתה בשנות ה-60 והיא נקראת דור ילדי הפרחים. בזמנים אלה עלו קולות רבים למען אהבה חופשית , בקשה לשוויון בין גברים ונשים, יציאה נגד מלחמות והפגנות למען השלום. תנועות אלה פעלו בעבר ופועלות היום כל אחת בנפרד בתחום שלה. עם זאת ניתן לראות שכולן צמחו מתוך מכנה משותף אחד , על כולם נמאסה המדיניות החברתית, כלכלית ההיררכית המנצלת נשים, טבע , מיעוטים ועניים ומתעוררת דרישה לשינוי תוך שימת החיים במרכז למען הכלל.

 

יצירת עולם בעל מבנה חברתי, כלכלי וסביבתי בר קיימא מתאפשר ע"י שילוב של מספר אסטרטגיות. הראשונה והמרכזית בהן הינה העלאת הקול הנשי בחברה. העולם זקוק לנשים מאחר שהן מחוברות יותר לגופן ולתבונתן הפנימית והן מכוונות לאחר. בקולה המושתק של הנשיות, קול האימא הארכיטיפית מלאת האהבה , חמלה, ואמפטיה לחיים, טמון המפתח להצלת העולם מהכחדה והובלת כולנו לחיים של קיימות. ג'ין שינודה בולן במאמרה משתמשת בגביע הקדוש המרפא שנעלם, לסמל את הנשיות המדוכאת שרק עם חזרת הגביע יוכל המלך וממלכתו המשולים לחברה הגברית פטריארכאלית, להירפא מחוסר היצירתיות, השממה והשואה האקולוגית.

אסטרטגיה זו לעולם בר קיימא מתבטאת בהתעוררות הרבה של תנועות הנשים. תנועות אלה, שמספרן הולך וגדל עם השנים, קוראות תיגר על הפטריארכיה ומבקשת שוויון מלא ושוויון הזדמנות לא רק עבור עצמן אלה בעבור כל מי שנמצא בתחתית ובמעלה ההיררכיה. תנועות הנשים מאפשרות לנשים לקחת הזדמנות ואחריות וללמד לפעול מתוך אהבה, אכפתיות ושימת דגש על תקשורת ככלי מרכזי. נשים משני צידי הקונפליקט יכולות כאשר הן נפגשות להשתמש בטבעיות בתקשורת אמפאטית, למצוא את המשותף ולהיות סולידאריות אחת כלפי הכאב של השנייה. מממקום זה ניתן למצוא פתרונות לא אלימים לקונפליקטים.

אסטרטגיה נוספת הינה תהליך ההתעצמות. מדובר בתהליך יפיפה בו הפרט מצליח להתבונן על עוולות העולם , לתת לכאב שמתעורר בו מקום ולהשתמש בו כדי לפעול למען שינוי תוך הכרה בכוח שלו לשנות ורכישת הבנה שהוא חלק מהעולם ושהעולם יתמוך בו ובפעילות שלו למען חיים של קיימות. תהליך ההתעצמות הינו תהליך שקורה לחלק מהאנשים באופן ספונטאני וחלק עוברים אותו ע"י סדנאות מונחות המכוונות לכך. ככל שיותר אנשים יעברו תהליך זה קיים סיכוי גדול יותר שהעולם ינוע לעבר קיימות.

אחד הנתונים המשמחים הוא שלא כל אחד מבני האדם בעולם צריך לעבור תהליך זה על מנת ליצור שינוי . חוקר בשם ווטסון חקר הרגל אכילה חדש של קופים באי ביפן ומצא שכאשר מאה קופים מתוך מספר כפול של קופים אימץ והשתמש בהרגל חדש יום למחרת כל הקופים ידעו להשתמש בהרגל זה. המשמעות היא שקפיצה תודעתית מתרחשת כאשר מספר מסוים של יצורים תבוניים מאמץ השקפה או רעיון מסוים. אז נוצרת מסה קריטית אשר הופכת את הרעיון מנחלתם של מספר מוגבל של פרטים לנחלתם של הכלל. תהליך השינוי לעבר עולם "בר קיימא" כבר פה, לא ידוע מהו מספר בני האדם הדרושים למסה הקריטית, אך כל אחד מאיתנו יכול להיות זה שיכריע ויביא להתפשטות השינוי.

 

לסיכום
המשבר בו נתונה החברה והסביבה זורע בליבנו, לא פעם, פחד ושיתוק המונעים מאיתנו לפעול. בזמנים קשים חשוב לראות שבמקביל להתפוררות מבני החברה, המלחמות, האלימות העוני והדיכוי, נושבות בעולם רוחות של שינוי ובנייה מחודשת של חברה שהבסיס לה מורכב מאהבה , אכפתיות ותקשורת. יכול להיות שבלעדי ההקצנה של התמוטטות החברה וזעקת הכאב של הסביבה לא היינו מניעים את האנושות והעולם לעבר אבולוציה חדשה. אפשרות זו יכולה לעזור למין האנושי להפסיק לשפוט את מעשיו , לקבל את המצב כנתון ומשם לפעול לשינוי. אין לנו קבלות שחברה חדשה אכן תקום ותיבנה אך בשם אהבת החיים מוטלת עלינו האחריות לפחות לנסות.

 

בביבליוגרפיה
גובקין, שולמית. "אקופמיניזם- נשים, אקולוגיה ורבוד חברתי- החיים במרכז."
גובקין, שולמית, "מודעות פלנטארית בתרבות", רוח אחרת- במה לחינוך ותרבות, ביטאון מרכז המורים האזורי באצבע הגליל והחוג לחינוך במכללת תל-חי, מס' 1, מרץ 1998.
Macy, Joanna, and Young Brown Molly, Coming Back to Life: Practices to Reconnect Our Lives, Our World. New Society Publishers, 1998.
Shinoda Bolen,Jean. "Women's Circles Ripple into Peace." Church, D and Gendreau, G. Healing Our Planet, Healing Our Selves. The Power of Change Within to Change the World. Elite Books" Ca. 2004.הכותבת היא גלית פרטל, מאפשרת צמיחה, קהילה וכלכלה מקומית מעניקה .
http://maagalmatanot.wordpress.com/

סגור לתגובות.