השעון הביולוגי המתקתק/ דינה דיאמנט

כשמדובר על השעון הביולוגי במיוחד כשנוסף לו הפועל “המתקתק” ,עולה מיידית האסוציאציה של תקופת הפריון הנשית, או נכון יותר סיומה המתקרב בצעדי ענק ועל הלחץ בו אמורות הנשים להיות .כוון שלפי הסטטיסטיקות הרפאיות וכן לפי משאל רחוב אקראי ומבטי המשפחה המודאגים, כל אישה החל מגיל 18 עלולה “לאחר את הרכבת” צריכה “לקפוץ על העגלה” “לתפוס את השור בקרנו” ושלל דימויים נוספים מעולם התחבורה והחי.

אני רוצה להתייחס לשעון ביולוגי אחר. שעון ביולוגי שיש לו קשר ישיר למנגנון הרבייה אבל הוא סופר דברים אחרים מלבד חישוב הקץ לאחור. אני מתכוונת למחזור החודשי. משום מה השתרשה המילה מחזור לתיאור הדימום המתרחש בסופו, אבל צריך לזכור שאנו עוסקים בכל המחזור על ארבעת השלבים שבו.

סיום הדימום עד הביוץ
ביוץ
חריגת הביצית מהשחלה עד הדימום
דימום חודשי

לכל אחד מארבעת השלבים יש אנרגיה שונה, תחושה שונה, הפרשה שונה וכולם חיוניים בתהליך ומשקפים הרבה יותר מאשר תהליכים פיזיולוגיים והורמונאליים. תהליכים אלו הם תמצית האנרגיה הנשית, המעגלית, החוזרת על עצמה אבל הנעה בתנועה ספיראלית קדימה, וכל שלב חיוני ובלתי ניתן להפרדה מהשלב הקודם לו ומזה שלאחרו.

אבל לפני כן כמה מילים על היסטוריה,על מיניות נשית ועל פמיניזם רדיקלי והנזק שהוא גרם לנשים בכך שמתוך הניסיון להביא לשוויון נשכח השוני.

בראשית ההיסטוריה הייתה בכל דת אלה אחת לפחות שהייתה אחראית על הפריון. אלה זו הייתה ממונה על היבולים, הפריון של חיות ונשות הבית ועל השגשוג הביתי ולכן זכתה לכבוד גם מהגברים שכן להרגיז את האלה פירושו היה חורבן לגבר ולשושלתו. עם פרוץ המונותיאיזם והופעתו העצבנית משהוא של אבינו שבשמיים הלך ופחת מעמדה של האלה ואתו מעמדן של הנשים, עד כדי כך שהכנסייה הקתולית ניהלה דיונים בשאלה ” האם לנשים ולבעלי חיים יש נשמה?” ( דיון זה הוכרע בשנות השישים של המאה העשרים בהחלטה הנחרצת: לנשים יש לכלבים אין). ולמרות זאת נשים המשיכו לבייץ ולדמם מדי חודש, לקרא לאלה שהפעם קראו לה מריה או אמא, מדי חודש ולא היה שום כוח בעולם זה או מעבר לו שיכל לגרום לכך להיפסק. עובדה זו הייתה מקור כוחן וחולשתן כאחד. מצד אחד כוח טבע אדיר כל כך הפחיד את הממסד הגברי, “איני סומך על שום יצור המדמם פעם בחודש ולא מת” אמר המשורר בירון ומצד שני הפך את הנשים לנלעגות , לדוגמא המילה היסטריה באה מהמילה היסטרום, רחם, ומכאן שרק נשים יכולות להיות היסטריות, לא הגיוניות, גחמניות כוון שיש להן רחם והוא השולט עליהן, וזאת בניגוד לגברים הנשלטים על ידי מוחם ומונחים על ידי לוגיקה סדורה ולא על ידי יצרים פרימיטיביים. בתקופות אלו היו הנשים המעמד הנמוך המדוכא ביותר והפגיע ביותר מחד, והנערץ ,מהולל ונישא על כפיים ביותר מאידך, וכולם כולל כולם, מהמלך ארתור ועד פרויד ומל גיבסון רצו לדעת מה הנשים רוצות. במשך אלפי שנים, אנרגית המעגל הנשית ואנרגית הקו הגברית רקדו את המחול האין סופי של לידה פריון ומוות של הניגודים המשלימים.

השינוי החל לקראת אמצע המאה 19.כתוצאה מהמהפכה התעשייתית, הלך ונוצר באירופה מעמד חדש הולך וגדל של תושבי ערים אמידים הידוע כמעמד הבורגני. למעמד זה היה מספיק כסף כדי שיהיה לו מספיק פנאי לרכוש השכלה, להגג ולהעלות רעיונות מסוכנים. רעיונות כחרות, שוויון ואחווה. חרות המחשבה והביטוי, שוויון אל מול החוק ואחוות האדם לרעהו באשר הוא אדם ( להזכירכם כושים ואסייתים לא נכללו בהגדרה ונשים איך מתי). לבורגנים אלו היו גם נשים ובנות. לנשים אלו היה יתרון עצום על אחיותיהן הקדומות. מספרים הולכים וגדלים שלהן למדו קרא וכתוב, רכשו השכלה ולמרבה ההפתעה הסתבר שהן גם מסוגלות לחשוב,לנתח באופן לוגי, להסיק מסקנות לגבש תיאוריה ולהוכיח אותה, ולפני שיכלתם להגיד פלורנס ניטינגל הן התחילו לדרוש דברים. זכות האישה על גופה, זכות על רכוש ונכסים, זכות להשכלה, זכות בחירה, והיו מוכנות להילחם על כך בכלים החדשים שרכשו. נראה היה שעידן חדש מתחיל להפציע. עידן בו נשים וגברים ניהלו דיאלוג שבו שני הצדדים מכירים בשווה בניהם אבל אינם מתעלמים מהשוני הבסיסי: לנשים יש מחזור. או אם תרצו שעון ביולוגי המזכיר להן בכל חודש את הזמן החולף והמחבר אותן אל מחזור הלבנה, עונות השנה, החיים הפוטנציאל ומימושו, והמעגן אותן מלהמריא לגבהים דלילי החמצן של הפילוסופיה הגברית , שכן האישה מהווה בגופה את הקרקע עליה נובטים הזרעים והיא זו המממשת את הרעיונות או המשלמת את מחירם במציאות. מלחמות על אידיאולוגיה פוגעות קודם כל בנשים אם בהן עצמן בצורה של אלימות ואונס ואם בעקיפין על ידי הצורך להחזיק את המשק בהעדר הגברים הנמצאים בחזית. וכשהמחיר כבד מדי, הנשים הן אלו שמתמרדות כמו ליזסטרה או יוצרות שיתופי פעולה ראשוניים כמו תנועות הנשים העולמיות לשלום והידברות.

בשנות ה- 50 של המאה שעברה, פרץ גורם חדש לזירה וטרף את כל הקלפים. הגלולה למניעת הריון הוצגה לעולם כאמצעי האולטימטיבי לשחרור האישה. הגלולה שפותחה על ידי רופא שחיפש אמצעי מניעה שיהיה מקובל על הכנסייה הקתולית, הבטיחה לאישה את הדרך האמיתית להשתוות לגבר. היא אפשרה למיליוני נשים לחטא מבלי לשאת בתוצאות, לנהל חיי מין מגוונים ללא הסיכון של הפיכת בן זוג אקראי לאב בפוטנציה ובזאת להפריד בין המין לרגש ולהשתחרר מהצורך לחשוב על התוצאה האפשרית של המפגש המיני. הגלולה עשתה כל זאת ועוד. לא עוד מחויבות. לא עוד פחד, לא עוד הצורך להגביל את עצמך למערכת יחסים אחת ובשנים האחרונות לא עוד דימום חודשי. רכבת ההרים בלונאפרק יצאה לדרך. אבל כמו שכולנו יודעים, there are no free raids.בתהליך זה נותקה האישה מעצם ההוויה של האנרגיה המעגלית של המחזור החודשי, הקרקע עליה צומחת הזהות הנשית. מכאן הגיעו הפרעות האכילה, הדיכאונות, הפרעות בתפיסת הגוף, שחלות פוליציסטיות,קשיים לא מוסברים בכניסה להריון והפרעות בביוץ. רחם ושחלות שקיבלו מגיל צעיר מסר, שלא רק שפעולתם אינה חיובית, אלא קיומם ותפקודם הם מכשול ומטרד, יתקשו בבוא הזמן לעשות את הסוויץ’ ולחזור לפעול כאילו לא קרה דבר.

אל תטעו לרגע אחד, זה לא שאני בעד להחזיר את האישה הביתה ולמטבח. אני האדם האחרון שניתן לחשוד בו שהוא בעד שמירת הבתולין עד הנישואים, נישואים בכלל ונישואים בגיל צעיר בפרט, התנזרות מהנאות המין בכל גיל והבאת ילדים לעולם בגיל מוקדם. כמו כן אני לא נגד אמצעי מניעה זמינים, חופש מיני, חופש בבחירת דרך חיים, ובעלות האישה על חייה וגופה. אני נגד הניסיון להתכחש לנשיות על כל ביטויה כוון שזה מעקר את הנשיות ומבטל את הקוטב הייני ואת היכולת להתנהל בעולם באופן מלא.

כיום, נערות בנות 15-14 מגיעות לגניקולוג בגלל מחזור לא סדיר, כאבי מחזור, שיעור יתר, דימומים כבדים, כולם סימפטומים המחייבים ברור מעמיק ברמה הפיזית והרגשית , ויוצאות ממנו עם פיתרון פלא: גלולות למניעת הריון. בשלב כל כך קריטי של הבנת וגיבוש הנשיות והתחלת המודעות למה זה להיות אישה כיצד זה מרגיש ברמה הפיזית האנרגטית והנפשית, מופעלת מניפולציה הורמונאלית מסיבית על אותה נערה מתבגרת ומנתקת אותה לחלוטין מהנעשה בגופה. יותר מכך, יצירת מחזור “סדיר” בעזרת גלולות משלה אותה ואת הרופא לגבי מצבה הבריאותי. כוון שכל המנגנון הפיזי-חושי שאמור בסופו של דבר לעזור לה למצוא את בן הזוג הנכון ביותר להולדת ילדים משובש לחלוטין, הבחירות הרומנטיות שלה עלולות להיות כאלו, שבמקרה הטוב יעזור לזמרות כמו קרן פלס להתפרסם ובמקרה הגרוע יותר יוביל לבעיות פריון לא מוסברות כאשר תרצה להיכנס להריון.

מה הם אם כך אותם דברים שאישה אמורה ללמוד מהמחזור?

השלב הראשון, הוא השלב המתחיל מסוף הדימום עד היום ה,11-12, בממוצע בו מבשיל הזקיק. בשלב זה מופרשfsh המעורר את השחלה ליצר זקיקים שמפרישים אסטרוגנים ובעיקר אסטרדיול. עלית רמת האסטרדיול נקלטת בבלוטת יתרת המוח ומפחיתה את רמת הfsh במקביל מתעבה רירית הרחם. הזקיק המפותח ביותר יוסיף לגדול וליצר ביצית. זה השלב בחודש בו האנרגיה היא אנרגיית הפוטנציאל. השלב בו מתחילים לנבוט רעיונות ותוכניות. שלב ה”היתי רוצה ש…” שיבושים בשלב זה יתבטאו בקושי לראות קדימה ולגבש חזון או תוכנית פעולה, או במקרה של שחלות פוליצסטיות היכולת לחשוב על הרבה תוכניות במקביל ללא יכולת להתמקד בדבר ספציפי.

ביום ה,12-16 מתרחש הביוץ. הזקיק הבוגר מיצר מספיק אסטרדיול כדי לעורר הפרשת LH שמפתח את הביצית ומחליש את דפנות הזקיק. בסיום התהליך משתחררת הביצית לכוון החצוצרה.שיבושים בשלב זה ימנעו מהאישה להביא את רצונותיה לידיעת הכלל כדי לקבל את העזרה הדרושה לה או בקושי לראות את סביבתה באופן שיפשר לה לאתר ולנצל מקורות עזרה והשראה חיצוניים. זהו זמן לשיתופי פעולה ויצירת בריתות. ברמה פיזית, אלו ימים שנשים מדווחות על חשק מיני מוגבר, מוכנות להעז יותר ובכלל נראות ומרגישות במיטבן. במחקר שנערך בגרמניה צולמו נשים בכניסה למועדון ונלקחה מהן דגימת רוק לזיהוי רמות הLH ונמצא שנשים שהיו בתקופת הביוץ לבשו בגדים חושפניים יותר ויזמו אינטראקציות חברתיות רבות יותר עם גברים וגם עם נשים לעומת אותן נשים בימים אחרים של החודש. כך שיש לביוץ השפעה רחבה יותר מאשר על השחלות בלבד. זו הסיבה לדעתי שנערות חסרות ניסיון מיני, נוטות “ללכת עד הסוף” ולהיסחף ליחסי מין לא מוגנים דווקא בימים בהם הסיכוי להיכנס להריון הוא הגבוה ביותר. מודעות לנושא הייתה מונעת לפחות חלק מההריונות הלא רצויים שכדי למנוע אותם נערות לוקחות גלולות.

ביום ה16-24 מתפתח מהזקיק הגוף הצהוב שמפריש פרוגסטרון ואסטרוגנים נוספים. אם הביצית הופרתה היא תגיע לרחם דרך החצוצרה והגוף הצהוב ימשיך לשגשג וליצר פרוגסטרון לעיבוי והכנת רירית הרחם להשתרשות . אם לא הייתה הפריה מתנוון הגוף הצהוב, ורמות הפרוגסטרון יורדות בהדרגה.זה זמן ה”אולי” בזמן זה האנרגיה היא אנרגית תמיכה ב”יש” אם הייתה הפריה פיזית או רעיונית, יתברר האם תהיה השרשה והתפתחות או האם גם במידה והייתה הפריה ההיריון או הרעיון אינם ברי קיימא וככל שהימים מתקדמים והגוף הצהוב, המיצג תקווה, הולך ומתנוון והאנרגיה הולכת ויורדת וגורמת לתופעות הP.M.S של עצב ,דיכאון, או במקרים אחרים לכעס ועצבנות וצורך בפיצוי בצורת פחמימות ומתוק.

ביום ,24-28 מופיע הדימום. רמות הפרוגסטרון צונחות ורירית הרחם מופרשת אל מחוץ לגוף. זה זמן לשחרר ולהתאבל על כל אותן תקוות שלא התגשמו,התוכניות שלא יצאו לפועל והיוזמות שלא התפתחו. זה שלב בו האנרגיה נמוכה ויש צורך להתכנסות פנימית ולחשבון נפש לגבי החודש שחלף. הדימום החודשי משקף את החודש שעבר,הרמות של הדם הנפלט,עוצמת ההתכווצויות ורמת הרגישות הפיזית כל אלו הם אינדיקציה לתהליכים אותם עברנו . אם הביוץ הוא שיא היאנג הדימום הוא שיא היין.

המחזור החודשי הוא השעון הפנימי המונה את הזמן העובר ובמידה רבה משקף את הדרך בה היא נפתחת לעולם ונסוגה ממנו,את הדרך בה היא מתמודדת עם רעיונות חדשים עם הצורך ליצור חזון ואם התוצאה של הצלחת החזון או כישלונו. זהו שעון המשתקף בירח , בשפל והגאות ובעונות השנה. הכרות והבנה שלו מאפשרים לנשים הבנה עמוקה ואינטואיטיבית של החיים עצמם. ניתוק ממנו גורם להן להיות אבודות בעולם שסורס ועוקר על ידי הניסיון להגיעה לשוויון בין המינים ללא שמירה על השוני ביניהם עולם בו נשים וגברים כאחד מתרחקים מהאנרגיה הבסיסית של המיניות ומהדינאמיות ההכרחית ליצירת חיים.

האם יש לכך פיתרון?
לדעתי כן

זכותה של כל אישה לבחור את צורת חייה, את מקצועה, את בן או בני הזוג שלה, את מספר הילדים אותם תביא לעולם או את ההימנעות מכך ואת הדרך בה תעשה או תמנע מכל אחד מהדברים. זכותה לתמורה שווה על עבודתה ולהכרה בתמורה הכספית, באם בחרה להיות אם במשרה מלאה. זכותה ללמוד,לנוע,לחשוב,להתבטא,לבחור בחירות בחיה ולעמוד במחיר בחירות אלו.
חובתה להכיר ולהבין ולהוקיר את תפקידו של השעון הביולוגי, כוון שהיא “שומרת הזמן” של העולם ובלעדיה הסדר המוכר לנו של בו הכול נולד חי ומת יעלם.

נשים המחוברות לאנרגיות של המחזור החודשי ולאנרגיה המינית שלהן, יודעות להשתמש במחזוריות זו לצורך קידום תהליכים בחייהן.הן יכולות להיות רווקות, נשואות, אימהות או ללא ילדים ועדיין תהיינה פוריות וחיוניות הרבה יותר מנשים שמצאו בן זוג והפכו לאמהות ובכל זאת מרגישות שהן אינן ממצות את הפוטנציאל שלהן, שאינן מוצאות את עצמן,וגרוע מכך שהן קורבן של עולם פטריארכאלי שאינו נותן הזדמנות שווה לנשים. שחרור האישה האמיתי נובע מלקיחת אחריות על נשיותך וחייך ולא מציפייה לכך שמישהו יעניק לך לגיטימציה לכך.

נשים המתרגלות טנטרה בקביעות, ישמרו על פוריות וחיוניות לאורך שנים ארוכות יותר ולכן טווח הזמן בו יוכלו להביא ילדים לעולם גדול הרבה יותר. לגבי הימנעות מהריון, כוון שהפריה יכולה להתרחש רק בימים מעטים לאורך החודש, ניתן לאתר זמן זה על ידי בדיקת חום הבוקר, מצב צוואר הרחם וההפרשות ובשאר הזמן להיות חופשייה לחוות וליהנות ללא חשש.
כן, זה דורש אחריות. כן, זה דורש מודעות. כן, זה דורש קשב ולימוד מחדש של התחושות בגוף והפסקת ההתייחסות לאברי המין כאל “שם למטה”, אבל בעיני זה שחרור האישה האמיתי. לחיות כפי שנועדנו במלא חושינו, מתוך התמסרות למקצב הטבעי של הגוף ולעוצמה שנובעת מכך ולא כאובייקט מיני המסומם על ידי עצמו.

דינה דיאמנט
מטפלת הוליסטית משנת 1996 מטפלת אייפק בכירה ומפתחת שיטת
TCMM טלפון 054-7600985
IPEC.DINA@GMAIL.COM

סגור לתגובות.